some updates...

הווווו היום התיק המנומר שלי הופיע באייטמון מנומר במדור האופנה של "זמנים מודרניים". אני חשה מאוד מרוצה מהעניין.

ולא פחות מרגש, הכתבה הראשונה שלי בזמנים מודרניים גם התפרסמה היום בגיליון הכרומו הלוהט. שימו לב יש לה אפילו איזכור בשער! ממש איפה שנקודת הפלאש השרופה...

אגב, אני מקווה שאתם לא מפספסים ביקור בתחתנה המרכזית בת"א לקראת החורף...מלבד חטיפים בטעם חזיר בחנויות של התיאלנדים ומלא עגילי שאנל מזוייפים ונפלאים במיוחד, תוכלו כמובן לרכוש נעליים זולות ומשובחות בשדרת הנעליים של הקומה התחתונה. הנה למשל, אני הצטיידתי בנעלי בובה שחורות עם עקבון סימלי, בדיוק כמו שרציתי, במחיר סימלי של לא יותר מ- 50 ש"ח. יכול להיות שהבחור רצה מאה חמישים ש"ח. אבל איפה לעזאזל בדיוק הוא חי? אגב, אל תקחו אותי אתכם לסיבוב שופינג במרכזית בתקווה שזה יעזור לכם במציאות, להיפך, אני סיוטו של כל זבן ולדעתי בכמה וכמה חנויות שם יש תמונה ממוסגרת שלי עם ציור של גולגולת מרוחה בדם של רקון...

(אגב שימו לב שיצרתי קולאז' של תמונותיי מינוס איזור הבטן שגדמתי מהפריים..סוג של דיאטת אינסטנט שכזאת..)

והנה חברים חדשים בקולקצייה הקלבתית. הפעם, לא בעיצובי, אך כן באיסופי. איחס אני הופכת ל"קאלה"...

בכל אופן, אני מקווה שאתם מתרגשים לפחות כמוני לקראת פתיחת חנות הרשת שלי!

inspiration nation...

looooovvvveee this...

לוהט!

אני ודותי עם חלק מהשלל שלנו מהמכירה ביום שישי. אני מתנצלת שאין לי תמונות מהמכירה עצמה פשוט היה כל כך מפוצץ שלא הייתה לי דקה לשלוף מצלמה. אוקייי בחיים שלי לא ראיתי כזאת מכירה מפוצצת. תמיד שמעתי אנשים מספרים על מכירות כאלו, אבל אפילו לא דמיינתי דבר כזה. אשכרה כ-ל הזמן הגיעו עוד ועוד ועוד ועוד ועוד אנשים. אני זוכרת שכבר היינו שחוטים והיינו בטוחים שכבר אחה"צ, הסתכלנו על השעון והיה פאקינג 12:30. היה מדהים. אני עדיין בשוק. ככה צריך להיראות טראפיק של מכירה!!! זו כמות אנשים שצריכה להיות!
בקיצור, הירושלמים שולטים. ונשיקות לכל מי שהגיע.

עכשיו לכל מי שקורא וחושב לעצמו, "המממ גם אני נוסע לעשות מכירות בירושלים" תשכחו מזה, זה השטח שלנו! בקטע של פרוטקשיין וכאלו..
:)
האמת שלא מזיזה לנו התחרות, היו עוד 3 מכירות באותו יום בירושלים ושלנו עדיין הייתה הכי מפוצצת!

i heart jerusalem!

איזה יצור..

ודאי שמתם לב שאיוון רודיק מהפייס האנטר שהה קצת בפלשתין. לי אישית היה מעט קשה לפספס שכן עם כל הפאסון המטרופוליני "אני יושב שורה ראשונה בשאנל כי קארל מזמין אותי" שלו, הבחור לא פירגן לכלכלה הישראלית אש"ל במלונות בוטיק, אלא התפג'ען לילה לילה על הספה של ספי ממש בבניין מולי. הכי פסטיבל ערד 94 שיק. (כן אני ויוספה שכנות. איזה מפגע סביבתי מרוכז..).
באיחור לא אופייני, ותוך גיוסה של הבלוגרית יעל סלומה, דיווח היום "סגנון" על ביקורו של הגוי. (תכלס, ביאסו אותי תחת. יומיים אחרי שהוא נסע תפסתי את הראש שלי בזעזוע והתאבלתי על הראיון המפוספס שהתעלמתי לגמרי מפוטניצאלו. די קיוויתי שגם אף אחד אחר לא שם לב. אבל כמובן, "סגנון" הוכיחו שוב שהם מגזין האופנה הטוב ביותר בארץ ושום דבר לא חומק להם מתחת לראדר. וזה לא ייאמן שהם יוצאים כל שבוע. וזה לא ייאמן שזה עולה רק 5 ש"ח. אם משלמים.)
איזה ראיון בלהות. והאמת, לא באמת ציפיתי למשהו אחר מהסרח הבלונדיני הזה. נכון, לא ניהלתי עם הבחור שיחות נפש, אבל הספקתי לשהות בחברתו לפחות פעמיים וזה הספיק.
בקצרה, הראיון הצחין מהתנשאות קולוניאלית. זה התחיל ב "שמעתי שתל אביב מאוד מזמינה והאנשים כאן מאוד מסבירי פנים, אבל לא". האאלללו, אולי אנשים לא היו נחמדים אלייך כי אתה לא היית נחמד אליהם? הייתם צריכים לראות אותו מרחף ברחובות, כולו בפוזת "שיואו וואו באתי לסקר את הילידים". זה המשיך ב"הטמפרטורה הגבוהה גורמת לאנשים לחשוב פחות על סגנון הלבוש שלהם, אבל חום הוא לא תירוץ להתלבש רע".אאאאההה. כמו ש'תם רואים את האדון דורין אטיאס בתמונה למעלה, ככה הוא היה נראה פק"ל- תלתל מצח נחוש שאני ויוספה שיערנו שהוא מתחזק באמצעות שפיך א-לה "משתגעים על מרי", חולצה אקראית ביותר, ומכנסי פאג באג עם דמיון מחשיד לסחורת הניינטיז של ציפי סיקסטיז. בקיצר מותק - תפסתי גם אותך מוריד שכבות.
על השאלה האם הנשים הישראליות הם באמת היפות בעולם (יעל סלומה- ציפיתי ממך ליותר..), הוא הגיב "ממש לא. שמעתי את זה פעם. אבל זה רחוק מהאמת". האאאאלווו, חוסר טקט, עומדת מולך מראיינת ישראלית...
בקיצר, מה טינף. ברור לכם שמעריצת לילי אלן שכמותי ממש לא מעדיפה אנשים צבועים ומתחנפים, אולי אני אפילו אמורה לאהוב את הראיון המשתין בקשת הזה, אבל הוא היה ממש חסר קלאס בעיני. ולכן, חשתי צורך לטנף קצת גם אני על המטנף. אז במילה אחת- סתום ת'פה..
זה לא ייאמן, פיגועים לא הוציאו ממני את מסת הפטריוטיות שהלוטרה הדהויה הזאת פרגנה ממני.

ואסיים בברכת כל האירופאים אנטישמים.
(אגב, אתמול גיליתי שסבתא של היטלר הייתה יהודיה. סיי וואאאא?!).

beep..

אני נורא מזדהה עם השיר הזה. השאלה היא, איך לעזאזל אפרת גוש מזדהה איתו? כאילו, את כזאת מושלמת, קוקטית, מוכשרת, כוסית, מוצלחת וכל היום גברים מתעלפים לרגלייך. יאללה סתמי.

thats hot..

טוף לפני כמה ימים חיטטתי ברשימת חברים של ג'רמי בפייסבוק (בעיקר כי אני מנסה להבין מי לעזאזל עורך עכשיו בוואלה את האופנה, מי אלו כל המיליארד כתבים האלו, למי אני שולחת מידע על מכירות שם, ולמה לפאקינג אדר ריכטר אין פייסבוק?! שונאת אנשים שאין להם פייסבוק. כאילו 2009 האאאלללו, גם את המים אתם עדיין שואבים מהבאר?!).
בכל אופן, כמה פרצופים later קלטתי את דוד רוזנטל ההורס, שהוא סוג של הקראש הנוכחי שלי. אחד מהדברים שהכי כובשים אותי בבחור, חוץ מזה שאני יודעת שמדובר בבחור יקר, חמוד וטוב לב (הוא היה מאוהב בקרן וזה היה ממש מחמם לב לראות את המחוות המתוקות שהוא פרגן לה...בקרוב אצלי..). אז אחד מהדברים המדהימים ביותר אצלו, חוץ מזה שהכלב שלו נפטר אתמול וחובה להתחנף ולנסות לגרום לו להרגיש כמה שיותר טוב בכל מחיר. אז אחד מהדברים המרתקים ביותר אצלו היא העובדה שהוא דומה דמיון מדאיג לבן דודי ז"ל. או לפחות לאיך שבן דוד שלי היה נראה אם הוא היה צולח את גיל 19.
למעלה בתמונות- דוד רוזנטל. למטה- בן דוד שלי המתוק, החמוד, המקסים, המוצלח, המושלם, המת.
תודו שזה מעט מצמרר.

בקיצר אני מפלרטטת עם הבחור למוות כרגע וזה די מעורר חמלה קונסידרינג הנסיבות (הכלב המת שלו, הבן דוד המת שלי)..אגב, אני לא יודעת אם ראיתם אותי פעם מפלרטטת (אלי?! עידו? שי?) אבל זה נראה די מיוזע :)
oh well,

דוד רוזנטל, תעשה לי בן דוד!

אגב, אתם קולטים שאני מוכרת את חיי בעבור פוסט מזדיין? ברגע שהבחור רואה את הפוסט זה קצת מוציא לי את העוקץ מהפלירטוט. אני מקווה שאתם לפחות מעריכים את זה..